איך אנחנו בוחרים להגיב?

סיפור אמיתי עם מוסר השכל💖

בקיץ נסעתי עם הילדים שלי לעין עקב שבדרום.

לפני הנסיעה ראינו תמונות של המקום באינטרנט, דימיינו את עצמנו במעיין המופלא הזה והיינו מלאי התלהבות ומוטיבציה!

יום לפני הכנו תיקים, מגבות, בגדים להחלפה, אוכל מפנק וכשהגיע הבוקר התארגנו בזריזות (יחסית :)) שמנו וייז והתחלנו בנסיעה א ר ו כ ה !!

בדרך דיברנו על בירת הנגב, על צפון ודרום, על מפות, סיפרנו בדיחות, עצרנו לפינוקים בדרך, שאלנו מתי נגיע, והנסיעה ממשיכה...

ואז! לאחר כשעתיים וחצי, וייז כיוון אותנו למעין דרך עפר שנראתה לי כחשודה ולא הגיונית...

ממש בצמוד היה קיבוץ שדה בוקר והחלטתי לשאול שם מישהו לגבי הכיוון.

למזלנו בדיוק מישהו יצא מהקיבוץ כך שיכולנו להיכנס.

הגענו בשעת צהריים של אמצע אוגוסט, חום אימים, אין נפש חיה בחוץ....

לפתע, ראיתי איש בחוץ, כמו פאטה מורגנה, מהר נסעתי אליו שלא יעלם שוב לתוך מבנה ושאלתי אותו לגבי הכיוון ואיך מגיעים.

האיש הנחמד מאוד, הסתכל עלי בעיניים משתוממות ואמר:

"את רוצה להגיע לשם עם הרכב הזה"? רכב פרטי

"כן" עניתי

"זה בלתי אפשרי" אמר, "צריך רכב 4X4 או להשאיר את הרכב כקילומטר מהמקום, אבל לא בטוח שיהיה לך למה לחזור, אוהבים לפרק כאן רכבים, וגם בחום הזה עם הילדים... לא נראה לי מומלץ"

בשלב זה שמעתי את האכזבה של הילדים מהספסל האחורי.

מה אתם הייתם עושים במצב הנתון?

חוזרים על עקבותיכם?

נוסעים בכל זאת?

מוצאים מקום אחר?

ויותר חשוב, איזה מסר הייתם מעבירים לילדים שלכם?

בתור נלפיסטית, אני יודעת שתמיד יש יותר מאפשרות אחת, ובתור אופטימיסטית יודעת שמכל מצב אפשר לעשות משהו טוב ולכן כמובן שבחרתי ב: מוצאים מקום אחר.

אז שאלתי את האיש הנחמד מה יש לו להציע לנו במקום ורצוי שיהיה עם מים.

הוא כיוון אותנו לנסיעה של עוד 45 דקות למעיין קטן בדרך.

"מה למדנו מזה ילדים?" שאלתי

והבנו ביחד כמה דברים:

1. להשתדל לבדוק את כל הפרטים הקטנים לפני ויחד עם זאת לדעת שעשיתי הכי טוב שיכולתי באותו זמן נתון. (משחרר מכל רגשות אשם למיניהן)

2. גם כשמתכננים יש דברים לא צפויים שקורים, השאלה איך נגיב אליהם.

3. גמישות - אם לא מסתדר בדרך שתיכננו, להתגמש, תמיד יש עוד אפשרות וגמישות מאפשרת דרך חדשה וזרימה במקום תקיעות ובאסה.

4. לבחור להסתכל בצד החיובי - המצב איפשר להכיר מקומות חדשים שלא תיכננו אותם ומביאים לחובנו הרפתקאה חדשה.

כמובן שהפעלנו שוב וייז ונסענו למעיין החדש.

השמחה הייתה שמחת בית השואבה כשהגענו לבריכת השיכשוך הזו

ושמחנו כל כך בחלקנו!!!

היה לנו טיול מהמם בסופו של דבר!

הילדים שלנו לומדים מההתנהגויות שלנו

אני אוהבת ללמד אותם גמישות, תושיה, מציאת פתרונות, אופטימיות ויצירתיות

איך אתם בוחרים להגיב למצבים לא צפויים ומאתגרים?

* למצולמים אין קשר לסיפור, הם פשוט משפחה שהייתה שם :)